החלטה בתיק בש"פ 10825/05

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט רוזן) מיום 19.9.05 בב"ש 93043/05, בה נדחה ערר העוררים על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא גולדס) בב"ש 3222/05 מיום 23.8.05, לפיה נעצרו העוררים עד תום ההליכים.

ב.        (1) העורר 1 הואשם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, איומים, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור ושיבוש הליכי משפט. העורר 2 הואשם בניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור, הכשלת מעצר חוקי ואיומים. העורר 3 הואשם בתקיפת שוטר, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והחזקת סכין שלא כדין.

           (2) בכתב האישום נטען, כי ביום 10.8.05 הגיעו מספר שוטרים למתחם השייך לעוררים, לשם חיפוש על פי צו שניתן על ידי בית משפט השלום בפתח-תקווה.

           במהלך החיפוש הבחין השוטר רן יצחקי, כנטען, בעורר 1 וצעק לעברו "עצור משטרה". העורר 1 שהה אותה שעה בפתח דיר הנמצא במקום, ובידו שק שהכיל סם מסוג קנבוס במשקל 362 גרם. למשמע הצעקה השליך העורר 1 את השק לעבר הדיר. כן איים העורר 1 על השוטר רן יצחקי בפגיעה בגופו אם לא יסתלק מהמקום, תוך שהוא מניף לעברו אבנים ומגדפו.

           כנגד העורר 2 נטען כי גידף על שוטר אחר, אסף זילברשטיין ואיים עליו, וכן כי ניסה לתקפו על ידי הרמת אבנים מן הקרקע, תוך כדי שהוא קורא לשוטרים להימנע מהחיפוש. עוד בהמשך הניף העורר 2, כנטען, מוט ברזל וניסה לתקוף את השוטר ניר אור. כאשר ניסו השוטרים לכבלו, ניסה למנוע את כבילתו בכוח.

           כנגד העורר 3 נטען כי משהבחין בשוטרים החל בריצה אל עבר קראוון הנמצא במתחם, כשהוא אוחז במוט עץ ארוך. משהגיע לפתח הקראוון דחף את השוטר ערן פולישוק מפתח הקראוון. לאחר שפולישוק החל לרדוף אחריו, הניף עורר זה חרב באורך מטר וחצי ואיים "אני אשחוט אתכם". לאחר שדרך פולישוק את נשקו סגר העורר 3 את הדלת בעדו, החביא את החרב מתחת למזרון וסירב לבקשת השוטר לפתוח את החדר.

           עוד נטען בכתב האישום כי כחלק מפעולות ההתנגדות לצו החיפוש איים העורר 1 על השוטר דני יאסו כי ימצאו את גופתו, כמו כן איים עליו העורר 3 ואמר לו כי ישרפו את ילדיו. לאחר שנעצר העורר 1, נערך חיפוש במתחם ובמהלך החיפוש איים העורר 1 על השוטר פנחס פינטו .

           בנוסף לכך איים העורר 1 על פקח רשות שמורות הטבע והגנים.

           (3) בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא גולדס) הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים. על החלטה זו עררו  העוררים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

           (4) בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי בהתאם להצהרת סנגורם של העוררים, אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העוררים. כן ציין בית המשפט המחוזי כי מסוכנותם של המשיבים מוכחת נוכח פעילותם הקבוצתית האלימה כנגד השוטרים שהגיעו למתחם על מנת לבצע חיפוש חוקי במקום. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט השלום שלא להידרש לחלופות המעצר שהוצעו, בפרט נוכח עברם הפלילי של העוררים הכולל עבירות אלימות וסמים.

ב.        (1) בערר ובדיון נטען בין השאר, כי כתב האישום מבוסס על דו"חות השוטרים, אך הם שהפעילו אלימות כלפי העוררים וכלפי רכושם הנמצא במתחם ויש פער קוטבי בין הגירסאות; הוצגו תמונות המתחם לאחר האירוע ותצהירים של אנשים נוספים שנכחו במקום ותומכים בגרסת העוררים. לטענתם, ראיה לכך היא העובדה, שאין כל דו"ח רפואי המעיד על פגיעה שנגרמה למי מהשוטרים, בעוד העוררים הציגו תיעוד רפואי בדבר תלונות שלהם על פגיעות בעקבות התקרית עם השוטרים. נטען כי התנהגות השוטרים לא היתה איפוא מידתית, וגם כל שנתפס היו 360 גרם של מריחואנה. אציין כבר כאן, כי במיוחד בהינתן קיומן של ראיות לכאורה כאמור, המקום לבירור תלונות כלפי השוטרים הוא במח"ש.

           בערר נטען עוד, כי אף אם האמור בכתב האישום נכון, אין נשקפת מן העוררים מסוכנות, שכן לא נהגו באלימות, גם על פי כתב האישום.

           עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך ששלל את המלצות שירות המבחן בדבר חלופות מעצר. הוצעה גם חלופת מעצר חדשה - שהייה במעצר בית אצל גיסם של העוררים בנצרת, שוטר לשעבר, בעל עבר נקי. לטענת העוררים, הואיל וכל העדים הם שוטרים, אף אין חשש לשיבוש הליכי חקירה. כללם של דברים, העוררים סבורים כי מסוכנותם מוגבלת, כי נסיבותיהם האישיות ומצוקת משפחתם מצדיקות שחרור לחלופה, ואף עברם אינו מכביד.

           (2) לשיטת בא כוח המשיבה, רק תושיית השוטרים מנעה פגיעה קשה בהם, והמסוכנות טבועה בעצם המעשים.

           (3) לא ראיתי להידרש בשלב זה לעניין הראיות לכאורה, שכן לא הוצג שינוי בראיות שחל מאז החלטתו של בית המשפט המחוזי והמצדיק לשוב לכך לעת הזאת.

           (4) העבירות המיוחסות לעוררים כשלעצמן מעידות בנסיבות על מסוכנות, ואף עברם הפלילי אינו יכול לתרום לאמון; עיינתי בגליונות ההרשעות הקודמות - לעורר 1 ארבע הרשעות בעבירות אלימות וסמים; לעורר 2 תריסר הרשעות, לרבות מאסרים בעבירות רבות של תקיפה, סמים ועוד; לעורר 3 שתי הרשעות בעבירות תקיפה וחבלה, לרבות עבודות שירות שבמהלכן הסתבך בכתב האישום דהאידנא. התיק העיקרי יידון כמובן במקומו ובשעתו, ויש לקוות כי כך ייעשה בהקדם ויבורר בו כל הנחוץ לאשורו; ואולם, מצב הדברים לעת הזאת הוא כעולה מהחלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי.

           עיינתי גם בתסקירי שירות המבחן, וכן בפסיקה שהגיש בא כוח העוררים, אך נוכח האמור, איני רואה מקום להתערבות בהחלטתם של בתי המשפט הקודמים, שבחנו את אפשרות החלופה ולא נענו לה,  ואין בידי להיעתר לערר.

           ניתנה היום, י"א בכסלו תשס"ו (12.12.05).